enhe
logo

ריו 2016

אולימפיאדת לונדון, או ליתר דיוק ההופעה הישראלית באולימפיאדה, החזירה אותי 20 שנה אחורה מבחינה רגשית,  לחלום שלא התגשם. בברצלונה הייתי שותף ל 2 המדליות הישראליות הראשונות במשחקים האולימפיים. מיד לאחר מכן הצעתי ליחידה לספורט השגי, להקים גוף של פסיכולוגים שאני אנהל, שיעבוד עם הספורטאים האולימפיים, ויכין אותם במתודולוגיה שלי, לאולימפיאדה הבאה. האמנתי שהשיטה בה עבדתי (קרוב לשטח, הרבה מאד באימונים ותחרויות ועבודה מערכתית עם כל הצוות שמסביב לספורטאי) היא טובה ונכונה ושאני יכול ללמד אחרים, ולשכפל את ההישגים של הג׳ודו גם לענפים אחרים. התאכזבתי מאד כשדחו את הרעיון, אז, בשנת 1992, ובמשך כל השנים  לאחר מכן, עד שהחלטתי לפרוש מעבודה עם ספורטאים ולהתרכז בעולם העסקי. באולימפיאדת לונדון, כצופה טלוויזיה, בלי לדעת באמת מה קרה בתהליך ההכנה, נראה היה לי שרוב הספורטאים הישראלים לא הגיעו מוכנים מנטלית. נראה היה כי חלקם לא עמדו בעומס הציפיות וכשלו ברגעים המכריעים. כשראיתי את זה קורה שוב ושוב, נדלק בי שוב הניצוץ של עבודה  עם ספורטאים. הרגשתי שלו הייתי שם, בתהליך ההכנה, הייתי יכול אולי לעזור להם להגיע לביצועים טובים יותר.

הגחלים הכבויות כמעט לחלוטין, נדלקו שוב, בעזרת הרוח האולימפית מלונדון. בשבועות שאחרי האולימפיאדה הבנתי שאני רוצה לחזור לתחום אליו יש לי תשוקה. החלטתי שאני הולך לעשות כל מה שיידרש כדי להגשים את החלום הישן, להכין את המשלחת הישראלית, מבחינה מנטלית לאולימפיאדת ריו 2016. לשמחתי, באותה תקופה בדיוק, חלו שינויים בהרכב ההנהלה של הוועד האולימפי ויעל ארד החליטה להתנדב ולפעול בתוך הוועד האולימפי. יעל, שהייתה באולימפיאדה בלונדון כפרשנית, הרגישה את מה שאני ראיתי בטלוויזיה וחזרה עם החלטה שצריך לטפל בצורה מסודרת בתחום של ההכנה המנטלית של ספורטאי ההישג. לאחר תהליך לא קצר של פגישות עם גרשון טננבאום וגילי לוסטיג ותהליך איתור שנערך על ידי הוועד האולימפי, נבחרתי להקים את הפרויקט המנטלי, שמטרתו ללוות את ספורטאי ההישג של מדינת ישראל ולהכין אותם בצורה המיטבית מבחינה מנטלית, להגיע להישגים הטובים ביותר שלהם באולימפיאדת ריו 2016, ולהניח את התשתית לספורטאי הנוער ולמאמניהם לקראת טוקיו 2020.  הנהלת הועד האולימפי אימצה את התכנית והקצתה לזה בפעם הראשונה בהיסטוריה סכום כסף משמעותי מאוד, בגיבוי כספי של הטוטו, מה שמאפשר ליישם את התכניות בשטח. לאחר חודשים ארוכים של הכנה, הכרות עם השטח, ראיונות עם מאמנים ומנהלי איגודים, שיחות עם כל אנשי היחידה לספורט הישגי וראיונות של עשרות פסיכולוגים, הקמתי צוות של אנשי מקצוע שאני מאמין בהם. כל אחד מהם יעבוד עם ענף ספורט אחד, יתמחה בו וילווה את הספורטאים הבכירים בשנתיים וחצי הקרובות עד האולימפיאדה.

החלום שלי מתגשם…..עכשיו מתחילה העבודה הקשה להפוך את החזון למציאות.

על הצוות, השיטה והתפיסה המקצועית אפשר לקרוא בהמשך