enhe
logo

כתבות דיוקן

כאשר העבודה שלי עם ספורטאים הייתה מתוקשרת והביאה הצלחות, התחילו לכתוב גם עלי. בסך הכל לא הרבה, אבל התחלתי להבין מה עובר על הספורטאים ובמיוחד המצליחים, כאשר העיתונאים לא מפסיקים לכתוב עליהם. הבנתי, שלא חשוב באמת מה אתה אומר, ו״לא לציטוט״ תופס רק  כשלעתונאי מתאים. כתבו עלי הרבה דברים שלא קשורים למציאות, המציאו דברים שהיו נוחים לכתבים לכתוב ופיתו אותי להצטלם בצורה שהצלם אהב. לא אחת השתמשו בהרבה ציניות כאשר כתבו  על  הספורטאים איתם עבדתי, או כשציטטו אותי כשאמרתי דברים שאני באמת מאמין בהם. לקח לי לא מעט זמן להבין כיצד יש לנהוג עם עיתונאים, לתת להם תחושה שאתה מדבר איתם חופשי ולהגיד רק מה שבאמת אתה רוצה להגיד.

לא אכחיש שלפרסום היו גם צדדים טובים וכמה מנהלים שעבדתי איתם בתקופות הספורט האינטנסיביות שלי, התגאו בזה שאני (היועץ הארגוני שלהם) מחובר  למדליות האולימפיות או לקבוצות ספורט שאהדו. בתקופה שלאחרי האולימפיאדה, פנו אלי לא מעט חברות מהמגזר העסקי, וזה בהחלט היה נעים.

בסיפורים מהספורט אפשר לקרוא משהו על ההתקלויות שלי עם עיתונאים.