enhe
logo

טניס

אל הטניס התוודעתי דרך עבודה עם הטניסאי איל ארליך בשנת 1997. הוא היה בחור צעיר מוכשר להפליא. כשהכרתי אותו, הוא היה ממוקם בסביבות המקום ה 400 בעולם. מאמנו אז ,עודד יעקב (דדי), היה בטוח שהוא יכול להתברג למאיה הראשונה בעולם ואף יותר מזה. איל היה בחור מופנם ושקט ולקח זמן להכיר אותו וליצור אתו קשר של עבודה. הקשתה גם העובדה שחצי מזמנו הוא היה בנסיעות לתחרויות בחו”ל והתקשורת שלנו הייתה בעיקר דרך פקסים. מכיוון שתמיד עבדתי עם ספורטאים באימונים ובתחרויות, גם עם איל נסעתי לתחרויות בטורקיה ובהודו.  נסיעות אלו אפשרו לי להבין את הדינמיקה ומערכת הלחצים, שקיימת אצל השחקן הבודד שנוסע בגפו מטורניר לטורניר. העבודה עם אייל הייתה מעניינת והוא הצליח ליישם לא מעט דברים שניסינו לפתח ביחד. בדומה לעבודה עם יעל ארד, עבדנו בעזרת וידאו על הכנה להחזרת הסרב (anticipation), שמירה על קור רוח במהלך המשחק וניצול מרבי (מבחינה מנטלית) של הזמן שיש בטניס בין נקודה לנקודה. במהלך השנה שבה עבדנו ביחד, הייתה לאיל התקדמות יפה מאד והוא הצליח לטפס לאזור ה 140 בעולם.