enhe
logo
פונטי - מאמן נבחרת הג׳ודו
אורן ויעל - יום אחרי המדליות בברצלונה
פונטי - המאמן של אורן סמדג'ה
דני לאופולד - המאמן של יעל ארד
דודו בן דב - יו''ר אגוד הג'ודו

ג’ודו

העבודה עם הג’ודו הייתה פרק מאלף בחיי שארך קצת יותר מחמש שנים 1989 עד  1995. במהלך שנים אלו נחשפתי לספורט מרתק, התאהבתי בו, התעמקתי בו, למדתי והתאמנתי בג’ודו כדי לנסות להבין טוב יותר את הג’ודאים. הכרתי אנשים מרתקים וייצרתי חברויות לחיים. עם פונטי, מאמן נבחרת הגברים שלמד איתי בביה”ס היסודי והביא אותי לג’ודו. מאמן גדול עם לב ענק, אינטואיציות מדהימות והבנה מעמיקה של הג’ודו. עם יעל ארד, שגייסה אותי לעבוד איתה, לימדה אותי מה זה ספורטאי אמיתי שהולך עד הסוף ומרגשת אותי עד היום. האינטראקציה עם יעל הייתה אינטנסיבית, אינטליגנטית ומעמיקה. היא ידעה מה היא רוצה וניהלה את העולם המקצועי סביבה ביד רמה. עם שניהם אני בקשר חברי גם היום, עשרות שנים אחרי שהתחלנו לעבוד, עם הרבה כבוד והערכה הדדית.

השקעתי בג’ודו המון – זמן, מאמצים, חשיבה, יצירתיות ונהנתי מכל רגע. בשנים האלו נוצר מצב בו התמיכה מצד דודו בן דב אז יו”ר איגוד הג’ודו הייתה מירבית ואפשרה עבודה מעמיקה עם יעל ארד ומאמנה דני לאופולד ועם כל נבחרת הגברים תחת אימונו של פונטי. העבודה שלי הייתה מערכתית ולמעשה עבדתי עם הספורטאים, המאמנים, המנהלים והתומכים (פיזיולגים, מעסים, רופאים….) הייתי נוכח לפחות ב-3 אימונים בשבוע, בכל התחרויות בארץ ובכל התחרויות החשובות בעולם. הכרתי את הצד המנטלי של כל המתחרים של יעל ואורן וחלק מהספורטאים האחרים, הכרתי את המאמנים של הנבחרות היריבות, את האווירה והדינמיקה של התחרויות, את המורכבות של הקרב ומשמעויות המעורבות של המאמנים בו. הייתי עם הספורטאים בחדרי ההלבשה והאימונים לפני ובין הקרבות וליוותי אותם עד העליה למזרון. זה הגיע למצב של עבודה תוך כדי קרב.

זה היה מרתק והיו לזה תוצאות. בתקופה בה עבדתי איתם היו הישגים יוצאי דופן ליעל ארד, לאורן סמדג’ה, לעמית לנג ולאחרים והיה לי סיפוק גדול להיות חלק מהתקופה ומהישגיה, במיוחד מהשיא של 1992 – אולימפיאדת ברצלונה ושתי המדליות האולימפיות הראשונות של המדינה.